פסק-דין בתיק ת"א 14743-08

מבוא

1.                   התובע,  יליד 1944, נפגע בתאונת עבודה שאירעה ביום 30.04.2006, במהלך עבודתו במכללת ירושלים. באותה עת הועסק התובע במקום על ידי הנתבעת (להלן "המכללה") כמנהל המשק. הנתבעת 2, הינה מבטחתה של המכללה.

2.                  בכתב התביעה טען התובע שהתאונה אירעה לאחר שבדק במסגרת עבודתו את כמות הסולר שנותרה במיכל הסולר. לאחר שביצע את הבדיקה נתקלה רגלו של התובע באחד הצינורות  שבמקום. כתוצאה מכך מעד והוטח ברצפה בעוצמה רבה.

3.                   הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת נסיבות התאונה, האחריות והאשם התורם, וכן בהערכת הנזק שנגרם לתובע והפיצוי הראוי בגינו.

נסיבות התאונה:

עדות התובע

4.                   בתצהיר עדות ראשית פירט התובע שבמסגרת עבודתו הוא נאלץ לבדוק את כמות הסולר הקיימת במיכל הסולר המצוי בשטח חצרה של המכללה. לצורך הבדיקה, ובהעדר דרך גישה מוסדרת, נאלץ התובע לדלג מעל גדר, ולאחר מכן לצעוד מספר צעדים בין סבך הצינורות המוצבים במקום, עד הגיעו למתקן שבו ניתן לבדוק את כמות הסולר שבמיכל.

5.                   ביום האירוע, לאחר שהשלים את הבדיקה, נתקלה רגלו של התובע באחד הצינורות, כתוצאה מכך מעד והוטח בעוצמה רבה ארצה. לתצהירו צירף התובע תצלומים של המקום ושל המתקן שבו אירעה התאונה (מוצגים ת/1 א עד ג).

6.                   במהלך חקירתו הנגדית השיב התובע שבמהלך כל שנות עבודתו במכללה ביצע את בדיקת הסולר, בתדירות של אחת לחודש, ובמהלך חודשי החורף, בתדירות של אחת לשבוע.

7.                   אשר לתאונה השיב שבסיום הבדיקה, בשעה שביקש לצאת מהמתקן, נתפס החלק העליון של הנעל באחד הצינורות.

עדות מר יונתן חכם

8.                   מטעם הנתבעת העיד מר יונתן חכם, מנהל המשק במכללה. במהלך חקירתו הנגדית השיב שלאחר התאונה שקל עם הממונה עליו  האם ניתן לעשות שינוי במתקן על מנת לשנות את דרך הגישה, ואולם מסקנתם הייתה שלא ניתן לעשות דבר כיון שקיימים במקום צינורות מים גדולים המונעים גישה למקום.

9.                   לשאלה מדוע לא הקימו מדרגה אשר תעמיד את הבודק מעל הצינורות, השיב שלשם בדיקת הסולר, יש להתכופף, וככל שהבודק יעמוד גבוה יותר על מדרגה, יהיה עליו להתכופף יותר והדבר לא יפתור את הבעיה. כן השיב שגובהו של הצינור כחצי מטר מהקרקע.

10.               לשאלה האם נתן לתובע הנחיות מתאימות והזהירו מפני הצינור, השיב שלא מדובר באדם בן 5, אלא במבוגר שעשה את אותה העבודה במשך 12 שנים.

האחריות- טענות הצדדים

11.               לטענת התובע, מוטלת האחריות לתאונה על כתפי המכללה, שהיא מעבידתו, שכן היא לא קיימה את דרישות פקודת הבטיחות בעבודה והפרה את חובת הזהירות המושגית וחובת זהירות קונקרטית כלפי העובד.

12.              התובע טען בסיכומיו שמידת הסיכון שאליה היה חשוף במהלך הבדיקה הייתה חמורה, שכן לא הועמדו לרשותו אמצעי בטיחות כלשהם. לטענתו היה בידי הנתבעת לדאוג לנגישות טובה יותר למיכל הסולר, על ידי פתיחת השער, או על ידי פתיחת פתח בגדר החיצונית ובגדר הפנימית, ובכך להסדיר מעבר בטוח אל המיכל. כן נטען כי התובע לא קיבל הנחיות מתאימות ביחס לדרך הגישה אל המיכל, ולאופן שבו יש לבצע את בדיקת מיכל הסולר.

13.               מנגד טענו הנתבעות, שהתאונה אירעה בתקופה שבה נעשו הבדיקות בתדירות גבוהה, והטעימו כי מדובר בבדיקה שגרתית פשוטה, אותה ביצע התובע באופן קבוע, פעמים רבות בעבר, במהלך כל שנות עבודתו שארכו כ- 10 שנים לפני התאונה.

14.               הנתבעות דחו את טענת התובע לפיה הייתה מוטלת עליהן חובה להדריך את התובע ביחס לסביבת עבודתו, שכן לשיטתן, לאחר שחלף פרק זמן כה ממושך  של עבודה, לא נזקק התובע להדרכה כיצד לבצע את בדיקת מיכל הסולר.